• Shira Refael

ערכים מנוגדים בדמויותיהן של ושתי ואסתר

Updated: Jun 19


לכבוד פורים החלטתי לנתח שתי דמויות מעניינות בתרבות היהודית, את הערכים המניעים אותן וכיצד ערכים אלו משפיעים על התנהגותן ועל התדמית הציבורית שלהן.


דמותה של ושתי

מעשה המרד של ושתי מהווה השראה לכל המגילה. הוא זה שנותן למרדכי את האומץ לעמוד, ולא להשתחוות להמן. אמנם המספר לא מסביר מה גרם לסרבנותם של שני גיבורי המגילה אך נראה שניתן ללמוד מאופייה של התגובה על מהותו של המרד.

אחשוורוש, אשר להוט להראות "אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ", עורך משתה ראוותני עם "מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף" ו"יֵין מַלְכוּת רָב", וכחלק מהצגת רכושו הוא רוצה להתרברב באשתו היפה; אך זו מפתיעה בסירובה: היא לא ששה להיכנס לחדר מלא גברים שיכורים הרוצים להזין בה את עיניהם, ולא מתאים לה להיות מוצגת כעוד חפץ לצד שאר חפצי הארמון.


דמותה של ושתי, זו שלא צייתה לבעלה המלך אחשוורוש, הודרה מהמגילה ומההיסטוריה היהודית. במהלך הדורות דמותה הוסברה בפרשנויות שליליות עד כדי כך שהיא מעוררת לעג ואפילו דחייה ותיעוב. ואולם, זה כמה שנים שתנועת הפמיניזם הדתי מאמצת דווקא את דמותה המסקרנת והדחויה של ושתי כמודל נשי, ולא את זו הזוהרת והחסודה של אסתר. הבחירה של נשים פמיניסטיות בושתי כמודל הנשי החדש, הוא ביטוי למרד בממסד הדתי. נשים מחפשות דמויות של מנהיגות להזדהות עמן. כך החלו להחיות ואף לגאול דמויות שוליות לכאורה של נשים שהודרו מהזרם המרכזי של הפרשנות, בגלל שאיימו על הממסד הגברי.


לשמה בפרסית משמעות של יופי. אך בקריאה נוספת, היא אינה רק דמות יפה שהמלך מזמין לשעשועו, אלא דמות משפיעה שמתאימה לפרשנות האחרת של שמה, כוכב או אליל.

היועצים הופכים את דמותה לדמות ייצוגית. הם נותנים למעשה הסירוב שלה משקל ציבורי חסר תקדים כשהם חוששים ממרד נשים, שיפרוץ כתוצאה מהתנהגותה הנועזת של ושתי. בחברה הפטריארכלית העתיקה המתוארת במגילה היועצים מזהירים את המלך מפני אופנה של ביזוי הבעלים בממלכה בעקבות ושתי, ועל כן מייעצים לו להדיר אותה לאלתר, לקטוע באבה את המהפכה הפמיניסטית של ושתי, ולבחור תחתיה אישה צייתנית וכנועה אשר תנהג בממלכתיות המצופה ממלכה.


דמותה של אסתר

לכאורה אחשוורוש מצא את אשר חיפש. אסתר היא ללא ספק הגיבורה הבלתי מעורערת של המיתולוגיה היהודית. היא מייצגת בדמותה את המודל הנשי המסורתי האולטימטיבי, ובמקורות קשרו לה כתרים רבים על יופייה וצדיקותה.

יפה ושותקת, ("יְפַת-תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה") היא נלקחת לארמון ולא פוצה פה, אין לה דרישות מיוחדות והיא מבצעת במדויק את ציוויו של דודה. היא החלה בפסיביות גמורה, אבל דמותה עוברת תמורה באמצע המגילה. ממעין תינוקת שמרדכי אומן אותה ושעסוקה בהווי הארמון, היא לוקחת את גורלה ואת גורל העם היהודי בידיה והופכת לדמות של מנהיגה יהודית אמיתית, ומכאן גבורתה: מ"לֹא בִקְשָׁה דָּבָר" היא עוברת ל"וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ". כשמרדכי בא לאסתר ואומר לה "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים" (ד, יג) הוא מזכיר לה שהיֹה הייתה אחת, ושתי, שבשביל הכבוד העצמי שלה הייתה מוכנה לסכן את עצמה, ולא לבוא אל המלך כשהוא קרא לה. באותו אופן מצופה ממך לבוא אל המלך כשהוא לא קורא לך, בשביל משהו גדול יותר – לא רק בשביל עצמך אלא בשביל כל עם ישראל. זה מה שמדבר לאסתר, מה שמניע אותה לפעולה, לתפוס פיקוד ולצוות על מרדכי.

לא עוד "וְאֶת-מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה... כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי" אלא "וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר"; היא מצילה את עמה מאבדון בהשפיעה על החלטות המלך ולבסוף היא אף מגיעה בעצמה לעמדת כח: "וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת-מָרְדֳּכַי עַל-בֵּית הָמָן". כשהיא מוכנה לצאת ולקחת יוזמה, היא הופכת מאסתר הכנועה של תחילת המגילה לאסתר היוזמת של סוף המגילה, המהפך הזה מאפשר גם את המהפך הלאומי שהיהודים יכולים לעשות בשונאיהם.


במגילה אמנם נכרתת ברית בין מרדכי היהודי לאשה, אך ברית זו נכרתת דווקא עם אסתר, האשה שלא מרדה בחברה הפטריארכלית. אסתר נצחה את המן תוך שהיא משתמשת בכלי הנשק הנשיים בהם ציידה אותה החברה הגברית: חן, צניעות, התחנחנות ויצירת תחרות בין גברים. היא שמרה על כלי המשחק המקובלים, ואפילו את הנצחון שהשיגה בתבונה רבה, בהסתכנות ובמניפולציות אין סוף, היא מגישה לגבר הממונה עליה, זה שחולל את המהומה וסיכן את חייה ואת חיי העם. עם זאת, הדבר החשוב ביותר הוא שותפותה של אסתר בכתיבת הסיפור: "וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת-אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת-כָּל-תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת" - ההיסטוריה הופכת להיות גם " her-story" ולא רק "history".


סימן השאלה

בקריאה מודרנית ופמיניסטית של המגילה, ושתי ואסתר הן דמויות הפוכות. ושתי היא דמות חזקה, שלא הסכימה להציג את יופייה לראווה ולא הסכימה להיות אובייקט מיני, אך הודרה בשל כך מן הסיפור ואילו אסתר השתמשה ביופייה ובמיניותה והצליחה לתפוס את מקומה בכתיבת ההיסטוריה, שהיא לא רק יהודית אלא גם נשית.


סימן השאלה שמהדהד בסיפורן של שתי הנשים האלה - ושתי ואסתר - מטריד; מהו מודל הנשיות המועדף?

פורים הוא מסוג החגים ששוברים את הכללים החברתיים על מנת לבחון אותם מחדש. אנחנו מצוות לשמוח "עד דלא ידע" ונוהגות להתחפש למישהי שהיא לא אנחנו ולחפש את עצמנו. זאת הזדמנות מעניינת ללבוש דמות חדשה שאת בדרך כלל לא לובשת ולבחון כיצד את מתחברת לערכים שלה.


מהם הערכים המניעים אותך? איזו תדמית את מציגה לעולם? האם את ושתי או אסתר?


למאמר נוסף על ערכים עסקיים


30 views0 comments